מה עושים עם סלון צר וארוך?

"מה עושים עם סלון צר וארוך?"  זו שאלה שנשאלתי על ידי זוג צעיר, שרכש דירה חדשה.

"יש לנו בעיה, הסלון שלנו מאוד מאוד ארוך, אך התקציב שלנו מוגבל. ואין באפשרותנו עכשיו לעצב את כל הבית. האם אפשר לעצב עכשיו רק עת הסלון?"

איך אפשר להתעלם בבקשה כל כך יפה ומנומסת?

כמובן שהשבתי בחיוב.

לפגישה, הגיע הזוג רק עם תכניות , מאחר והמוכרים עדיין התגוררו בה.

במבט ראשון, היה ברור לי כי יש צורך לשנות מעט את מיקום הקירות באיזור אחד החדרים, ופינת האוכל.  היה צורך להוריד 2 קירות, להקטין מעט חדר שינה ארוך וגדול, ולהזיז את הקיר שלו, וכך תפתח פינת האוכל לחלל רחב יותר, שמאפשר לשבת בנוחיות, גם המטבח יפתח ויאפשר מעברים נוחים וחופשיים.

אבל, לאחר ביקור בדירה, התבררו עוד כמה בעיות.

אחת הבעיות  הייתה, בדירה היה ריצוף חדש ויפה, שאותו התכוונו להשאיר, אך לא היה מספיק ריצוף נוסף כדי להשלים או לתקן את מה שחסר.

החל חיפוש אחר ריצוף מתאים, (כדי לחסוך בתקציב),  אך כל מה שניסינו לא התאים...

בעלי הבית, התכוונו מראש לרצף את חדרי השינה בפרקט, לאחר לבטים, הוחלט להניח פרקט בכל הדירה, חוץ מאשר במטבח, כי בשלב זה עדיין לא "עושים מטבח".

אבל, לא יכולנו בכלל לא לגעת במטבח, כי הקירות היו מצופים בפסיפס קרמיקה בגווני חום כהה, שהכביד מאוד על האווירה של הבית ושל המטבח ובצבעים שלא היו אהובים על בני הבית.. לכן, הוחלט להוריד את הפסיפס שהיה על כל המטבח, ולהחליפו לקרמיקה לבנה (לא משהו יקר כי המטבח זמני) ולתת נקודות צבעוניות רק באזור קולט האדים.

מטבח לפני השיפץ

מטבח לאחר השיפץ

קיר פסיפס צבעוני מעל הכיריים

הסלון הארוך היה בעצם חיבור של הסלון הקודם עם מרפסת, שהוצאה ממנה הוויטרינה.

עכשיו היה צריך לתחום אזורים שונים בסלון כדי ליצור הפרדה ולמקם את הסלון בצורה נעימה יותר.

בני הזוג מעשנים, ורצו ליצור בבית פינת עישון שאליה יוכלו לצאת לעשן, כאשר יהיו ילדים. ולכן, החלטנו לתחום חלק מהסלון, כדי להתקין בו ויטרינה שתסגור מחדש את הסלון, ותיצור חזרה את המרפסת. (בשלב זה בהעדר תקציב עדיין לא עשינו את הוויטרינה).

מסביב לכל קירות הסלון ופינת האוכל, היה מעין סינר גבס משעמם ולא מתפקד.

הסתמכתי על הסינר הזה ובחרתי להוסיף לו עמודים באיזור שבו תחמנו את הסלון. העמודים האלה ימסגרו את קיר הסלון ויוסיפו נופך מעוצב.

המרחק בבין 2 העמודים הוגדר כ 5 מטרים ובו הותקנו בריקים מאבן גיר שנותנים מראה מחוספס שאהוב על בני הזוג. בסינר העליון הוספנו ספוטים שיאירו על קיר הבריקים.

עיצבתי מזנון ארוך + מדפים מעץ אלון, שיכיל את כל ערכת המולטימדיה ועוד פריטים מעוצבים.
מאחר ולבעלי הבית כמה חתולים, הוחלט לתלות את המדפים מעט גבוה, על מנת שהחתולים לא יטפסו עליהם.

בריקים מאבן גיר, ומזנון מעץ ארון.

בעלי הבית אוהבים מאוד צבעים חזקים, ולכן, הזמנו ספת שזלונג באורך 4 מטר, בצבע כתום זועק, ועליה כריות צבעוניות בגווני שמנת, כתום וירוק בקבוק.

אבא של בעל הבית, עיצב להם שולחן מברזל בצבע שחור, שעליו פלטה זכוכית. לאחר שכנוע רב מצידי, הם הסכימו להשאירו ומצאו לבסוף שאכן הוא מאוד מתאים בסגנון לעיצוב שאר הסלון.

ספה בצבעי שמנת וכתום עמוק עם כריות צבעוניות

שולחן מברזל וזכוכית בעיצוב ויצירה של אבא של הלקוח.

לכניסה לבית, רכשתי שידה מיוחדת בצורתה ובצבעוניות שלה שבנויה כולה מעצים מפורקים מסירות ישנות. פסלי הבודהה היו של בעלת הבית, והוחלט למקם אותם על השידה. נרכשה גם תמונה מתכת בצבעים התואמים לצבעי הבית.

לנישה שבפינת האוכל רכשתי מזנון עתיק מיוחד העשוי מעץ כפרי גס, ובו מאחסנים את כוסות היין ועוד כלי אוכל.
רכשתי

גם נברשת מיוחדת מזכוכיות צבעוניות עשויה עבודת יד בצבעים שבם בעצם צבעי העיצוב הכללי, כתום, ירוק בקבוק ושמנת.

פינת האוכל, הייתה שייכת לסבא של הבעל, אבל הכיסאות רופדו מחדש בצבעים תואמים לצבעי הבית כולו.

אבל, גולת הכותרת של הבית הוא הקיר האפריקאי.

כאשר רק נפגשתי עם בני הזוג לראשונה, וכדי להבין את הסגנון שלהם, ולהעריך את הרהיטים שכבר יש להם, נסעתי לדירתם הקודמת (בבני ברק).

כשהייתי בדירה, שאל אותי הבעל "תגידי, את חושבת שיהיה מקום בדירה, להציג את אוסף כלי הנשק שהבאתי מאפריקה?,

עניתי, אם זה משהו שאתה אוהב, בוודאי שנוכל למצוא דרך להציג את זה.

ניגש הבעל לארון, והוציא ממנו אוסף של כלי נשק שהיה ארוז בכל מיני בדים, וקופסאות. הוא הסביר שאף פעם לא מצא מקום להציג את הפריטים בבית ולכן הם סגורים בארון.

על כל פריט, היה לו סיפור שלם שהעלה בו זכרונות.

חנית, משומשת, שרכש ממש מידיו של לוחם בן שבט המסאי באפריקה. הלוחם לא כל כך רצה למכור את החנית, אבל לאחר שכנוע הסכים.

חרב, שקנה בשוק עתיקות באפריקה, מסכות, קשת עם חיצים משומשים, שניכר בהם כי שימשו את הלוחמים.

עם כל פריט שהוציא,  גברה התרגשותו.

כמובן, שבמהלך העיצוב והתכנון, לקחנו בחשבון את האוסף של בעל הדירה ובחרנו להציג אותם בסלון בפינה מיוחדת.

במהלך הזמן, בחנו בני הזוג את המערך הכי נכון להצגת הפריטים.

שיחות הטלפון הנרגשות של בכל הדירה, בכל פעם שהתלבט, איך נכון יהיה להניח את הדברים, ועוד יותר ההזמנה הנרגשת לאחר שהכל כבר היה על הקירות.... את חייבת,.. חייבת לבוא לראות איזה יופי. הכל תלוי על הקירות... איך אני מרוצה...

אוסף פריטים שאסף הבעל ביטליו באפריקה

הפינה הזו, השימחה הזו שסוף סוף הוא יכול להציג פריטים שהוא אוהב, או מעוררים בו זכרון נעים,, הידיעה שיצרתי למשפחה בית שאהוב עליהם, ובו הם מוצאים את השלווה בסוף יום   , הם החלק הכי משמעותי בעבודה שלי..,